<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' ס"ת</h1>
<h2>דף נא:</h2>
העומד לקרות בתורה פותח ורואה ואוחז ס"ת ומברך ברכו את ה' המבורך ועונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ואמר רב סעדי' שאף הוא עונה עמהם ואח"כ מברך על התורה, ואחר שקרא מברך אחריו והם עונין אמן. ואם עונה עמהם ה"ז חכם. ועונין אמן אחר המברך בתורה אעפ"י שאינו שומע הברכה, ואין זה בכלל אמן יתומה מההוא דפרק החליל [סוכה נ"א ע"ב] כיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודרין והן עונין אמן, ומקשי הא הוי אמן יתומה דלא שמעו הברכה אלא בהנפת סודרין וקא מפרקי רבואתא בקה"ת לבד עשו כן ולא בתפלה ולא בדבר שש"צ מוציא רבים י"ח והכי בגמ' דבני מערבא [סוכה פ"ה ה"א] ובימה של עץ באמצע וחזן עומד עלי', עמד א' לקרות בתורה, הי' הממונה מניף בסודרין ועונין אחריו אמן ע"כ ברכה וברכה שהי' מברך. הגולל ס"ת יעמידנו כנגד התפר, שאם יקרע יקרע התפר. הגולל ס"ת גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים, כלומר אם ס"ת מונח על ברכיו וארכו לרוחב גופו אם ירצה לגוללו יגלל עם העמוד הרחוק מגופו, שאם יגלל בעמוד הסמוך לגופו יפול העמוד הרחוק מגופו לארץ שאין דבר מחזיקו, ששתי ידיו על עמוד הפנימי אחוזות, אבל אם גוללו עם העמוד מבחוץ לא יפל העמוד שהוא בפנים וסמוך לגופו שהרי גופו מחזיקו, אבל לאחר גלילה כשמהדקו יאחז העמוד הפנימי, דאם יאחז החיצון להדקו, מניח זרועותיו על ס"ת ואסור. ויש מי שפרש כשבא לגלול ס"ת יהפך הכתב אל פניו ויגולל מבחוץ ולא יגולל מבפנים לחוץ, ואחר שנגלל במטפחת יהדק סוף ההדק בפנים לצד פניו, כדי שאם בא לפתוח ולקרות ימצא ההדק לפנים ולא יצטרך להפוך הספר להסיר ההדק. ג' דברים [ברכות נ"ה ע"א] מקצרים ימיו של אדם מי שנותנים לו ס"ת לקרות ואינו קורא דכ' כי היא חייך ואורך ימיך וכו'. והקורא בתורה כהלכתו מאריכין לו י"וש שנ' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, וכ' ארך ימים בימינה בשמאלו עשר וכבוד, ואמרינן למאימינים בה ארך ימים וכ"ש עשר וכבוד, למשמאילים בה עשר וכבוד איכא ארך ימים ליכא והיינו דאמר ר' אמי [ברכות ח' ע"א] לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם צבור ב' מקרא וא' תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
